כתב האישום:
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות בצוותא לעסק לשם גניבה וגניבה בצוותא - עבירות על סעיפים 407 (ב) + 29 ו-384 + 29 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977. על פי עובדות כתב האישום, ביום 15.2.11 בשעה 4:00 לערך התפרצו הנאשם ושותפו לחנות צעצועים ברחוב שמואל הנציב 15 בנתניה, וגנבו ממנה 400 ש"ח ו-205 בטריות.
בישיבת המענה כפר הנאשם בעבירות שיוחסו לו וטען כי לא פרץ ולא גנב. לאור עמדתו זו הובאו בפני מכלול הראיות שנאספו בעניינו של הנאשם. אציין כי מדובר בצבר של ראיות נסיבתיות אשר רובן המכריע אינו שנוי כלל במחלוקת, כאשר הצדדים חלוקים למעשה אך בנוגע לשאלה האם יש בראיות אלה, בהתחשב גם במחדלי החקירה להם טענה ההגנה, כדי לבסס את אשמתו של הנאשם במיוחס לו ברמה הנדרשת להרשעה בפלילים. כפי שעוד יובהר בהרחבה, עיקרם של דברים בכך שהנאשם נתפס זמן קצר ביותר לאחר ההתפרצות ביחד עם אדם אחר, אשר מוסכם כי נטל חלק בפריצה ובכך שטביעת אצבעו של הנאשם אותרה על גבי הציוד הגנוב, מבלי שהיה בידו למסור הסבר חלופי משכנע למסקנות המתחייבות מראיות אלה. לאחר שנתתי דעתי למכלול הראיות והטיעונים, שוכנעתי כי התמונה הראייתית אינה מותירה מקום לספק סביר בנוגע לאחריותו של הנאשם, ועל כן החלטתי להרשיעו בעבירות שיוחסו לו. להלן יובאו נימוקיי.
ראיות התביעה:
מר נחום שטרן מתגורר ברחוב שמואל הנציב 15, מעל חנות הצעצועים "כפר השעשועים" (להלן: "החנות") שנפרצה. מהודעתו ת/2, אשר הוגשה בהסכמה, עולה כי במועד הנקוב בכתב האישום בשעה 4:00 לערך העירה אותו אשתו לאחר ששמעה רעש מוזר. שטרן פנה אל חלון דירתו והבחין בשתי דמויות יוצאות מכיוון החנות לעבר רחוב בקמן שבגב החנות. בחור אחד אחז בידו קרטון משקאות, כנראה מסוג "ספרייט", והיה לבוש במכנס ג'ינס ומעליו לבוש בהיר - קפוצ'ון לבן שכובעו מונח על ראשו של הבחור. האדם השני היה לבוש כולו בבגדים כהים ובידו אחז שקית גדולה וסגורה שעליה הכתובת "כפר השעשועים". השניים צעדו כשגבם מופנה לעבר מקום התצפית של שטרן, והתקדמו ברחוב בקמן לעבר רחוב דיזנגוף. שטרן מיהר להתקשר למשטרה, מסר תיאור של החשודים וכן תיאר את כיוון התקדמותם. עוד ציין שטרן בהודעתו כי "
המקום היה ללא תאורת רחוב, היה מעומעם, אך ניתן לזהות חפצים, דמויות ואנשים" (ת/2 ש' 17). מדו"ח הפעולה ת/5, שהוגש אף הוא בהסכמה, עולה כי שטרן דיווח למשטרה בשעה 4:48.
מר רונן קרמר הנו נהג מונית, אשר החל את מלאכת יומו באותו בוקר בין 4:30 ל-5:00. בשעה מוקדמת זו, פנה אל מוניתו שחנתה בחניון בסמוך לרחוב דיזנגוף, על מנת להתחיל את משמרתו. או אז, כמתואר בהודעתו ת/3, הגיע אליו בחור צעיר עם חליפה אפורה ושיער קצוץ ושאל אם הוא פנוי. בידו אחז אותו בחור בשקית חלקה ומנופחת אשר נראתה כבדה משום שהוריד אותה מספר פעמים אל הקרקע. קרמר השיב שהוא פנוי אך בחלוף שניות אחדות אמר לו הנוסע "
טוב, זה בסדר, הנה חבר שלי", והלך לכיוון רחוב המייסדים. קרמר יצא מהחניון בנסיעה איטית ברחוב הרצל לעבר תחנת המוניות, וכשחלפו כשתי דקות בלבד, עצר אותו שוב אותו בחור ועלה למונית. הם החלו בנסיעה וכשחלפו ליד תחנת "מוניות השחר" ביקש הנוסע לבצע פניית פרסה "
כי הוא ראה את חבר שלו ושניקח אותו" (ת/3 ש' 11-12).
קרמר ביצע פניית פרסה, הבחין באותו חבר מדבר בטלפון והעלה אותו למונית. מיד לאחר מכן עצרה ניידת משטרה את המונית והשניים נבדקו על ידי שוטר, ואמרו לו שהם שתו וקנו סיגריות ועתה הם בדרכם הביתה לרחוב ויצמן 66. בתום הבדיקה חזרו השניים למונית, וכשהגיעה המונית לפינת הרחובות הרצל ודיזנגוף ביקשו לרדת ואמרו שילכו לשתות קפה בקפה לונדון. אף על פי כן, הבחין קרמר בכך שהשניים נכנסו לשביל שמול דיזנגוף 33. קרמר נשאל מה לבש אותו "חבר" שעלה שני על המונית והשיב: "
אני לא ממש סגור על זה, נראה לי חום או שחור, אבל משהו כהה" (ת/3 ש' 24-25).
הודעתו של קרמר הוגשה בהסכמה כתחליף לחקירה ראשית, ולאחר מכן נחקר נהג המונית נגדית בקצרה. מתשובותיו בבית המשפט עלה כי תחילה פגש בנוסע הראשון ברחוב הרצל פינת המייסדים, ולאחר שניות אחדות של נסיעה הבחין בחבר וירד מהמונית. המפגש השני התרחש בחלוף זמן קצר ברחוב הרצל פינת דיזנגוף, ובסופו נסעו במונית שני החשודים. כאמור, פעמיים ביקש הנוסע הראשון לעצור את המונית בשל מפגש עם "חבר", כשבפעם השנייה אף עלה חבר כלשהו שלו למונית, אך נהג המונית לא יכול היה לומר האם בשני המקרים מדובר היה באותו חבר.
את התמונה משלים דו"ח הפעולה ת/6 של השוטר יוסף מגזל, אשר בעקבות המידע הטלפוני שסיפק שטרן יצא לסריקות אחר המעורבים בהתפרצות באזור רחוב דיזנגוף. כשהגיע למקום הבחין בבחור לבוש בגדים כהים עולה על מונית בפינת הרחובות דיזנגוף והרצל. הוא החל מיד לנסוע אחרי המונית על רחוב הרצל מזרחה וכשהמונית הגיעה לפינת הרצל והמייסדים הגיע בריצה מרחוב המייסדים בחור שלבש ג'ינס ומעיל כהה. המונית נעצרה באמצע הכביש, הבחור הנוסף עלה עליה והמונית ביצעה פניית פרסה לכיוון מערב. בשלב זה עצר מגזל את המונית ופנה אל שני החשודים. הראשון הזדהה כאריאל אברמוב (להלן: "אברמוב"), אשר לבש "
טרנינג חליפה ניילון צבע אפור". כשנשאל למעשיו מסר: "אני הולך לקנות סיגריות, עכשיו יצאתי מהבית". החשוד הנוסף היה הנאשם, שטען כי שהה בביתו ביחד עם אברמוב וכי יצאו יחד לקנות סיגריות והם בדרכם חזרה לביתו.
בתום הבדיקה ומשלא אותר כל חפץ חשוד, שחרר מגזל את החשודים ואת המונית והמשיך בסריקות. עוד קודם לכן שוחח עם נהג המונית ושמע ממנו על המפגש הראשון שלו עם אחד החשודים, במהלכו הגיע אותו חשוד למונית כשבידו שקית גדולה וכבדה. בסמוך לאחר מכן, ליד שער הכניסה לחניון המייסדים-דיזנגוף, מכיוון רחוב המייסדים, הבחין מגזל ב-4 שקיות של "כפר השעשועים", מונחות על הארץ כשהן מלאות ברכוש, אשר בדיעבד התברר כי הנו כ-200 אריזות של סוללות מסוגים שונים. בעקבות זאת שב והתעורר חשדו של מגזל בנאשם ובאברמוב והוא ביקש לאתרם. הוא פגש שוב בנהג המונית, שסיפר לו כי הוריד את השניים בפינת הרצל ודיזנגוף, ובחלוף זמן קצר איתר אותם הולכים ברחוב דיזנגוף צפונה ועצר אותם. על פי הדו"חות ת/7 ו-ת/8 בוצעו המעצרים בשעה 5:40, בעוד על דו"ח הפעולה ת/6 נרשם ידנית כי פעילותו של מגזל באירוע זה החלה בשעה 4:44.
בעדותו בבית המשפט מסר מגזל כי למיטב זכרונו החשוד הראשון שעלה למונית היה אברמוב, ואילו הנאשם הוא זה שעלה שני ותואר ב-ת/6 כמי שלבש ג'ינס ומעיל כהה. במהלך עדותו שרטט על גבי המפה ת/9 את מקום איתור השקיות והבהיר כי הן נמצאו בסמוך למקום ממנו הגיע הנאשם בריצה לעבר המונית וכי זמן ההליכה המשוער ממקום איתורן לחנות שנפרצה הנו דקה וחצי - שתיים. עוד התבקש מגזל להתייחס לפערי הזמנים בין דו"חות הפעולה, שהרי על פי ת/5 התקבל הדיווח בשעה 4:48 ואילו בדו"ח הפעולה שלו נרשמה השעה 4:44. הוא השיב כי מילא במקרה זה דו"ח פעולה ידני, ויתכן כי מקור הטעות בכך שקיבל מהמשגרת מידע בלתי מדויק.
עוד הוצגו לעיוני מטעם התביעה ממצאי בדיקות ט.א. שבוצעו בחנות שנפרצה וכן בבדיקה מדגמית שנערכה בחבילות הסוללות שנמצאו בתוך השקיות שאיתר מגזל. מהשילוב שבין הדו"חות ת/20, ת/11 ו-ת/13 עולה כי על גבי רצפת החנות, בצמוד לתריס הגלילה מברזל שהורם ואשר דרכו זחלו הפורצים פנימה, אותרו 4 מעתקי ט.א., אשר זוהו כטביעות כפות ידיו של אברמוב. מהדו"חות ת/18, ת/10 ו-ת/12 עולה כי מעתק בודד שאותר על גבי אחת מאריזות הסוללות שנגנבו בהתפרצות ונמצאו על ידי מגזל, זהה לטביעת אגודל יד שמאל של הנאשם. חוקר זירת העבירה אייל אלגביש, אשר איתר את טביעת האצבע על גבי אריזת הסוללות והעתיק אותה, כאמור ב-ת/18, העיד בבית המשפט כי למיטב זכרונו ביצע בדיקה מדגמית בלבד של אריזות הסוללות, ובשל הכמות הגדולה לא בדק את כול האריזות, משום שלא מצא בכך צורך.
לבסוף העיד בפני אריאל אברמוב עצמו, אשר לכל אורך עדותו טען כי אינו זוכר דבר מאירועי אותו ערב, ועל רקע זה אף הוכרז "עד עוין" ונחקר נגדית גם על ידי התובעת. כמו כן הוגשו לעיוני הודעותיו במשטרה ת/22 ו-ת/23. עיון בהודעה ת/22 מגלה כי בגרסתו הראשונית הכחיש את החשדות שיוחסו לו וטען כי ביחד עם הנאשם, אותו כינה בהודעה "דוד שלי", שהה בגן יהושע שברחוב ויצמן, וביחד הלכו לעיר לקנות סיגריות, שם נבדקו על ידי השוטר בפעם הראשונה ושוחררו. בהמשך קנו סיגריות ובקבוק שתייה ובדרכם הביתה נעצרו בשנית. הוא הכחיש כי פרץ לחנות וכי אחז בידו שקית כלשהי. כשנחקר למחרת בשנית, כמפורט ב-ת/23, שמר על זכות השתיקה. בבית המשפט טען כאמור כי אינו זוכר דבר למעט העובדה שהנאשם לא היה איתו. לדבריו, כשנחקר במשטרה, ענה לשאלות "מה שעלה לו בראש", והוא אינו יכול לאמת או לשלול את הפרטים שמסר. על רקע זה, ההיבט הראייתי המרכזי הנוגע לעדותו הנו הצהרתם המשותפת של ב"כ הצדדים ולפיה מוסכם כי אברמוב הודה והורשע בביצוע הפריצה עליה נסוב הדיון הנוכחי ואף ריצה בשל כך עונש מאסר (ראו עמ' 23 ש' 25 לפרוטוקול).
ניתוח הראיות:
כפי שניתן לראות, לא הובאה בפני ראיה ישירה כלשהי המעידה על מעורבותו של הנאשם בהתפרצות לחנות ובגניבה ממנה, אלא צבר של ראיות נסיבתיות הקושרות את הנאשם לאותם מעשים. ראשית, אין חולק כי החנות אכן נפרצה וכי נגנבו ממנה 400 ש"ח וכן כמות גדולה של סוללות. עובדות אלה מעוגנות היטב בהודעת בעל החנות, ת/4, אליה עוד אשוב בהמשך בהקשר אחר. שנית, מוסכם כאמור כי אחד מהמעורבים באירוע היה אברמוב, אשר הודה והורשע בביצוע ההתפרצות. טביעות כפות ידיו אף אותרו בחנות בצמוד לתריס שנפרץ, באופן הקושר אותו בבירור לביצוע המעשים. מרכיב ראייתי שלישי עולה מעדותו של שטרן ולפיה נצפו שני אנשים יוצאים יחדיו מאזור החנות שנפרצה, כלומר אברמוב לא ביצע המעשים לבדו אלא נעזר בשותף.
רביעית, מעדות נהג המונית עולה כי בחלוף פרק זמן קצר ביותר ניגש אליו אדם ובידו שקית מלאה וכבדה, אשר ביקש לשכור את שירותיו, אך כמעט מיד הבחין בחברו, עזב את המונית והלך לעברו. מתיאוריו של נהג המונית ומעדותו של מגזל עולה כי מדובר היה באברמוב, כשברשותו, כך ניתן לומר בוודאות, אחת השקיות ובהן הציוד שנגנב מהחנות. בחלוף פרק זמן קצר בלבד, אותו אמד נהג המונית בשתי דקות לערך, שב אברמוב למונית, הפעם בידיים ריקות, והחל בנסיעה על רחוב הרצל מזרחה. כעבור שניות אחדות, בפינת רחוב המייסדים, עלה למונית גם הנאשם, כך שבסמוך מאד לאחר סיום מעשי ההתפרצות, נתפס הנאשם על ידי השוטר מגזל כשהוא נוסע במונית ביחד עם אחד הפורצים ובסמיכות של ממש למקום ביצוע ההתפרצות (ראו לעניין זה המפה ת/9 והסימונים עליה). בחלוף פרק זמן קצר נוסף אותר הציוד שנגנב בהתפרצות מונח בסמוך למקום ממנו נראה הנאשם על ידי מגזל רץ לעבר המונית ועולה עליה. לבסוף, אותרה טביעת אחת מאצבעותיו של הנאשם על גבי אחת מאריזות הסוללות שנגנבו בהתפרצות ואשר אותרו על ידי מגזל כאמור לעיל.
באשר ללוחות הזמנים, אזכיר כי הדיווח על ההתפרצות התקבל משטרן ב- 4:48 וכי נהג המונית מסר בעדותו כי מפגשו הראשון עם אברמוב התרחש בין 4:30 ל-5:00, ולאחריו אירעו יתר ההתרחשויות עליהן העיד בטווח כולל של כעשר דקות. גם דו"ח הפעולה של מגזל מאמת לוחות זמנים אלה, וגם אם נרשמה בו בטעות תחילת הפעילות בשעה 4:44, בעוד בפועל החלה זו כמה דקות מאוחר יותר כפי שעולה מהמועד המדויק שתועד ב-ת/5, הרי שלא יכול להיות ספק כי פרק הזמן שחלף מאז הדיווח על ההתפרצות ועד לאיתורם של החשודים על ידי נהג המונית ועל ידי מגזל היה קצר ביותר. אזכיר כי בשעה 5:40 כבר נעצרו השניים באופן סופי על ידי מגזל, לאחר שמצא את הרכוש הגנוב וערך סריקות נוספות באזור לאיתורם של השניים.
לפרקי הזמן הקצרים הללו משמעות גם בהיבט של "החזקה התכופה", שכן טביעת אצבעו של הנאשם, שאותרה על גבי הסוללות הגנובות, מעידה על כך שהוא בא במגע עם פריטים אלו בתוך דקות ספורות בלבד מרגע שנגנבו והוצאו מהחנות על ידי הפורצים. כידוע, על יסוד החזקה שבעובדה בדבר "סמיכות ההחזקה" רשאי בית המשפט לקבוע כי המחזיק ברכוש גנוב בסמוך לאחר גניבתו, מבלי שבכוחו לספק הסבר המפריך את תוקפה של החזקה, אחראי לא רק לעבירות החזקת הרכוש, אלא גם לעבירות הגניבה וההתפרצות המקוריות. במקרה שלפני, הוכח כי הנאשם החזיק ברכוש הגנוב זמן קצר ביותר לאחר השלמת ההתפרצות והגניבה, כך שחזקה עובדתית זו עומדת לחובתו במלוא כוחה.
עיון בשרשרת ארוכה זו של ראיות נסיבתיות מובילה בהכרח למסקנה אחת ויחידה לפיה הנאשם היה מעורב בהתפרצות ושימש כשותפו של אברמוב בביצועה. זמן קצר ביותר לאחר ההתפרצות נתפס הנאשם נוסע במונית עם אחד הפורצים. הנאשם אף נצפה על ידי השוטר מגזל מגיע בריצה לעבר המונית, מכיוון המקום בו ננטש הרכוש שנגנב, ובדיקת ט.א. העלתה כי ידו של הנאשם באה במגע עם אחת מאריזות הסוללות שנגנבו. עיבודן של ראיות ונסיבות אלה באמצעות כללי ההיגיון, השכל הישר וניסיון החיים מקים בבירור הנחה מפלילה נגד הנאשם. לפיכך, די בהן כדי להעביר את הנטל אל כתפי הנאשם לספק הסבר משכנע בדמות תרחיש חלופי, המקים ספק סביר בתוקפה של ההנחה המפלילה (באשר לשלבים השונים של הסקת מסקנות בהתבסס על ראיות נסיבתיות ראו ע"פ 9038/08
נאשף נ' מ"י (לא פורסם, 15.4.10)). אפנה אם כך כעת לבחינת גרסתו והסבריו של הנאשם, ובהמשך אתייחס גם לקשיים שהעלה הסנגור ואשר אינם קשורים ישירות לדברי הנאשם.